
בשנים האחרונות התרגלנו לשמוע על "מולטי-טאסקינג". לעבוד תוך כדי שיחה בטלפון, לכתוב הודעות תוך כדי צפייה בסדרה, ואפילו לנהל ישיבת זום בזמן בדיקה של פוסטים ברשתות החברתיות. נדמה שהעולם דורש מאיתנו לתפקד בכמה מישורים בו-זמנית — אבל האם המוח האנושי באמת בנוי לזה?
מחקרים נוירולוגיים בעשור האחרון מפרקים את המיתוס: המוח האנושי לא מסוגל לבצע שתי משימות קוגניטיביות מורכבות במקביל. במקום זה, הוא מבצע מעבר מהיר מאוד בין משימות — מה שנקרא Task Switching. המעברים הללו גובים מאיתנו מחירים:
ירידה בריכוז
יותר טעויות
עייפות מנטלית מוגברת
למעשה, מחקר של אוניברסיטת סטנפורד מצא שאנשים שמרבים במולטי-טאסקינג סובלים מירידה בזיכרון לטווח קצר וביכולת להבחין בפרטים חשובים.
מה שקורה בפועל זה שרוב האנשים שעוסקים במולטי-טאסקינג מחלקים את הקשב שלהם בצורה שטחית. אם המשימות פשוטות — למשל, ללעוס מסטיק תוך כדי נהיגה — המוח יכול להחזיק את שתיהן. אבל כשמדובר בשתי משימות שדורשות עיבוד מחשבתי או קבלת החלטות, היעילות נפגעת משמעותית.
המגמה החדשה, דווקא בעידן הדיגיטלי, היא להתמקד בכל פעם בדבר אחד. טכניקות כמו Pomodoro (עבודה מרוכזת של 25 דקות עם הפסקות קצרות), כיבוי התראות באפליקציות, וסידור סביבת עבודה שקטה — הופכות להיות חיוניות.
אם אתה רוצה להיות יעיל יותר, לעשות פחות טעויות ולהרגיש פחות עייף — תתרכז בדבר אחד בכל רגע נתון. המוח שלך יודה לך על זה.